מערכת טפטוף מתוכננת סביב מספרים: ליטרים לשעה לטפטפת, מטרים מעוקבים לשעה לחלקה, מילימטרים להשקיה. אחרי שהמערכת בשטח, מד מים על כל ברז השקיה הוא הדרך לדעת אם המספרים האלה עדיין נכונים. המדריך הזה עוסק בשאלה למה כל חלקה צריכה מד משלה, איך קוראים את הדירוגים שמסומנים על המד ובוחרים לפיהם את הגודל, איפה המד יושב ביחס למסנן, לשסתום האוויר ולמזרק הדשן, ואיך מביאים את הקריאה למשרד.
למה מד מים לכל ברז
מד אחד בתחנת השאיבה אומר כמה מים יצאו מראש המערכת. מד על כל ברז אומר לאן הם הלכו. ארבע שאלות יומיומיות דורשות את המד של החלקה.
- האם החלקה קיבלה את המנה שתוכננה? תוכנית השקיה היא נפח לחלקה, או עומק במ”מ שהופך לנפח דרך שטח החלקה. הסכום שהמד רשם בהשקיה הוא הנפח שניתן בפועל. כשהשניים לא מסתדרים, מתחילים לחפש בחלקה הזאת: הלחץ שלה, הברז שלה, או אחת התקלות שבהמשך.
- האם יש נזילה או שלוחה קרועה? חלקה שמושכת יותר מים מהספיקה הרגילה שלה, באותו לחץ, מאבדת אותם איפשהו. מדריך התחזוקה למערכות השקיה זעירה של אוניברסיטת קליפורניה אומר זאת ישירות: אם הלחץ נשמר קבוע, עלייה בספיקה עשויה להעיד על נזילות במערכת (UC ANR).
- האם טפטפות או מסננים נסתמים? זו המגמה ההפוכה: ירידה איטית בספיקה לאורך שבועות. אותו מדריך מציין שמדים קרובים לשלוחות מזהים סתימות בקלות רבה יותר ממד אחד בראש המערכת, ושאפשר להשוות רישומי ספיקה רק כשהם נלקחו באותו לחץ עבודה. רשמו לחץ לצד הספיקה.
- האם מנת הדשן נכונה? אפשר לכתוב תוכנית דישון כליטרים של תמיסת דשן מרוכזת לכל מטר מעוקב מים. המד של החלקה נותן את המטרים המעוקבים. מחלקים את כמות התמיסה שנצרכה בהשקיה בכמות המים שהמד רשם ומשווים למתכון. לדוגמה, במתכון של 2 ליטר למ”ק, השקיה שצרכה 45 ליטר תמיסה על 30 מ”ק מים רצה ב-1.5 ליטר למ”ק, רבע מתחת לתוכנית. מזרק דשן שזז מהכיוון מתגלה באותו יום.
הדירוגים על מד המים: Q3, R, Q1, Q2 ו-Q4
הדירוגים מגיעים מתקן OIML R 49, שתוכנו זהה במהותו ל-ISO 4064-1:2014 (OIML R 49-1:2013, בהקדמה). מד מים מוגדר בשני ערכים, Q3 והיחס R, ושניהם מסומנים על המד. כל השאר נגזר מהם.
- Q3, ספיקה קבועה. הספיקה הגבוהה ביותר שבה המד אמור לעבוד בתוך השגיאה המותרת בתנאי העבודה המדורגים, במ”ק לשעה. Q3 נלקח מסדרה קבועה: 1, 1.6, 2.5, 4, 6.3, 10, 16, 25, 40, 63 מ”ק לשעה ומעלה.
- R = Q3/Q1. גם הוא מסדרה קבועה: 40, 50, 63, 80, 100, 125, 160, 200, 250 ומעלה. R גבוה יותר פירושו שהמד מודד ספיקות נמוכות יותר בתוך גבולות השגיאה.
- Q1 = Q3/R, ספיקה מינימלית. הספיקה הנמוכה ביותר שבה המד אמור לעבוד בתוך השגיאה המותרת. מתחת ל-Q1 התקן לא קובע שום דרישת דיוק.
- Q2 = 1.6 x Q1, ספיקת מעבר. היא מחלקת את התחום לאזור תחתון ולאזור עליון.
- Q4 = 1.25 x Q3, ספיקת עומס. המד עומד בה לפרק זמן קצר. תחום העבודה המדורג שלו הוא Q1 עד Q3.
היצרן מציין את דרגת הדיוק על המד או בדף הנתונים שלו. במד בדרגת דיוק 2, השגיאה המרבית המותרת היא ±5% באזור התחתון (מ-Q1 עד Q2) ו-±2% באזור העליון (מ-Q2 עד Q4) למים בטמפרטורה של 0.1 עד 30 מעלות, ומתרחבת ל-±3% מעל 30 מעלות. דרגה 1 מצמצמת אותן ל-±3% ול-±1% (OIML R 49-1:2013, סעיפים 4.1 ו-4.2).
| דירוג | איך מוצאים אותו | מד DN20, Q3 = 4.0 מ”ק/שעה, R80 |
|---|---|---|
| Q3 | מסומן על המד | 4.0 מ”ק/שעה |
| R | מסומן על המד | 80 |
| Q1 | Q3 / R | 50 ליטר/שעה |
| Q2 | 1.6 x Q1 | 80 ליטר/שעה |
| Q4 | 1.25 x Q3 | 5.0 מ”ק/שעה |
| שגיאה מ-Q1 עד Q2 | דרגה 2 | ±5% |
| שגיאה מ-Q2 עד Q4 | דרגה 2, מים עד 30 מעלות | ±2% |
בחירת גודל המד לחלקת טפטוף
הבחירה מתחילה בספיקת החלקה:
ספיקת החלקה (ליטר/שעה) = מספר הטפטפות x ספיקת הטפטפת (ליטר/שעה)
מספר הטפטפות הוא האורך הכולל של שלוחות הטפטוף בחלקה חלקי המרווח בין הטפטפות. משתמשים בספיקת הטפטפת בלחץ שבו החלקה עובדת בפועל. אחר כך בוחרים מד שה-Q3 שלו מעל ספיקת החלקה, ובודקים איפה נופל ה-Q2 שלו.
דוגמה מחושבת: מה מכסה מד DN20
ניקח טפטפות של 2.0 ליטר לשעה כל 0.5 מטר, בשלוחות במרווח 1.0 מטר. בכל מטר שלוחה יש שתי טפטפות, כלומר 4.0 ליטר לשעה, וכל מ”ר בחלקה מקבל 4.0 ליטר לשעה. ליטר אחד על מ”ר אחד הוא מילימטר אחד, ולכן המערך הזה נותן 4 מ”מ לשעה.
עם מד ה-DN20 מהטבלה (Q3 = 4.0 מ”ק לשעה, R80):
- ב-Q3, 4,000 ליטר לשעה: 2,000 טפטפות, 1,000 מטר שלוחות, חלקה של 1,000 מ”ר (דונם אחד).
- ב-Q2, 80 ליטר לשעה: 40 טפטפות, 20 מטר שלוחה.
- ב-Q1, 50 ליטר לשעה: 25 טפטפות, 12.5 מטר שלוחה.
במרווחים האלה המד נשאר בתוך ±2% מכל דבר שבין שלוחה בודדת של 20 מטר לבין חלקה של דונם. הפעילו את החלקה מתחת ל-Q3 עם מרווח: שטיפת שלוחות, או שלוחה קרועה, מעלות את הספיקה, ותחום העבודה המדורג של המד נגמר ב-Q3. ה-Q4 (כאן 5.0 מ”ק לשעה) מיועד לפרקי זמן קצרים בלבד.
חלקות גדולות יותר ותפקידו של R
אותו מערך על 5 דונם מושך 5,000 מ”ר x 4 ליטר לשעה = 20,000 ליטר לשעה, כלומר 20 מ”ק לשעה. ה-Q3 הבא בסדרה הוא 25 מ”ק לשעה, וכאן נכנסים מדים בגופים של DN25 עד DN50. קראו את Q3 ואת R מהסימון ואל תניחו אותם לפי קוטר הצינור: לשני מדים באותו DN יכולים להיות דירוגים שונים.
בגודל הזה R קובע כמה מהקצה התחתון נשמר:
- Q3 = 25 מ”ק לשעה עם R80: Q1 = 312.5 ליטר לשעה, Q2 = 500 ליטר לשעה.
- Q3 = 25 מ”ק לשעה עם R160: Q1 = 156 ליטר לשעה, Q2 = 250 ליטר לשעה.
לקצה התחתון יש יותר חשיבות ממה שנראה. ברז שלא אוטם, או נזילה במעלה הקו כשהחלקה אמורה לעמוד, מופיעים כספיקה קטנה, ורק מד שמודד ספיקות קטנות יראה אותם.
בדקו גם את מפל הלחץ. R 49 מגביל את מפל הלחץ דרך המד ל-0.63 בר בין Q1 ל-Q3, ודרגות מפל לחץ נמוכות יותר יורדות עד 0.10 בר (סעיף 6.5). בחלקת טפטוף המפל הזה יורד מתקציב הלחץ בטפטפות, ולכן כשהלחץ גבולי בוחרים דרגת מפל נמוכה יותר או את הגודל הבא.
קווים ראשיים: מדים אלקטרומגנטיים
בקו הראשי מהמשאבה או מהמאגר, מד מכני הופך לגדול ויושב בזרימה המלאה, כולל החול. מד אלקטרומגנטי מודד את מהירות המים בלי חלקים נעים בזרימה, כך שלחול אין מה לשחוק. מד הספיקה האלקטרומגנטי בהחדרה EMF-200 מתאים לצנרת מ-DN100 עד DN3000 ומותקן דרך אוכף וברז כדורי בלי לעצור את הזרימה. הדיוק הוא ±1.5% מהקריאה במהירויות של 1 מטר לשנייה ומעלה, והמים צריכים מוליכות של 30 µS/cm לפחות. הוא דורש 15 קוטרי צינור של קטע ישר לפניו ו-10 אחריו, בהתקנה בשעה 3 או 9 כדי להרחיק את האלקטרודות ממשקעים ומאוויר. הוא עובד על 85-250 VAC או 20-36 VDC, ולכן תחנת השאיבה היא המקום הטבעי שלו.
איפה המד יושב בראש המערכת וליד הברז
בראש המערכת הסדר הוא מסנן, אחריו המד, ואחריו נקודת הזרקת הדשן.
- אחרי המסנן. חול ולכלוך שוחקים מד מכני ונתקעים בו. R 49 מציין שחלקיקים מוצקים מצטברים במדי מים ושייתכן שיידרש מסנן לפני המד (סעיף 6.3.2).
- לפני נקודת ההזרקה. כך המד מודד מים נקיים בלבד, וחומצה או דשן מרוכז לא עוברים דרכו לעולם. מדי החלקות במורד הקו רואים מים מדושנים רק בריכוז של השדה.
- שסתום אוויר לפני המד. אלא אם הטפטפות מונעות ניקוז, חלקות טפטוף מתרוקנות בחלקן דרכן אחרי כל השקיה, וההשקיה הבאה דוחפת את האוויר הזה לאורך הקו. מד מכני סופר אוויר נע כמים. ניסויי מעבדה בצנרת שמתמלאת מחדש אחרי הפסקה מדדו קריאת יתר של מדי מים מהאוויר שעבר דרכם, ובחנו שסתומי אוויר במיקומים שונים כפתרון (Ferrante ועמיתיו, 2023). התקינו שסתום אוויר בנקודה גבוהה לפני המד כדי שהאוויר ייצא לפני שהוא מגיע אליו, והרחיקו את המד מנקודות גבוהות: R 49 דורש להתקין אותו כך שיהיה מלא לגמרי במים בתנאים רגילים (סעיף 6.3.1).
- כיוון ההתקנה. מד שמסומן H מותקן רק במאוזן, ומד שמסומן V רק במאונך (סעיף 6.6.2).
- קטע צינור ישר. דרגת הרגישות לפרופיל הזרימה מסומנת כמספר U ומספר D: אורך הצינור הישר שנדרש לפני המד ואחריו, בכפולות של קוטר הצינור. U10 D5 פירושו 10 x DN לפני המד ו-5 x DN אחריו; במד DN25 אלה 250 מ”מ לפניו ו-125 מ”מ אחריו. האות S בדרגה (U10S) פירושה שנדרש גם מיישר זרימה. מד שלא מסומנת עליו דרגה הוא U0/D0 ואינו צריך קטע ישר (סעיף 6.3 וטבלאות 2 ו-3).
- רקורדים ומעקף. התקינו רקורדים משני הצדדים כדי שאפשר יהיה להוציא את המד לניקוי או לבדיקה בלי לחתוך צינור. בראש המערכת, מעקף עם ברזים משלו ממשיך את ההשקיה כשהמד בחוץ.
בשטח הפתוח: חום, שמש ותאים מוצפים
- דרגת טמפרטורה. T30 מכסה מים מ-0.1 עד 30 מעלות ו-T50 מ-0.1 עד 50 מעלות. מד בלי סימון טמפרטורה הוא T30 (R 49, טבלה 1 וסעיף 6.6.2). אם המים מגיעים למד דרך צנרת חשופה או ממיכל בשמש, מדדו את הטמפרטורה שלהם באמצע הקיץ לפני שבוחרים דרגה.
- שמש. R 49 קובע את תחום טמפרטורת הסביבה המדורג ל-5 עד 55 מעלות (סעיף 6.4). מכסה או תא מוצל שומרים על התצוגה קריאה ועל גוף המד קריר יותר.
- תאים. תאי מדי מים מוצפים. מד בתא, יחד עם יחידת הפולסים או מודול התקשורת שלו, צריך דירוג IP68 לטבילה רציפה, וגם כניסת הכבל צריכה להיות אטומה באותה רמה.
קריאה מרחוק: פולסים או RS485 Modbus
יציאת פולסים. המד סוגר מגע בכל פעם שעובר נפח קבוע, וכל פולס מייצג נפח יסודי, כלשון R 49. הבקר סופר את הפולסים לנפח ומחשב את הספיקה מקצב הפולסים. שני גידים, ואין מה להגדיר מלבד הנפח לפולס. המגבלה היא שהספירה נמצאת בבקר: פולסים שמגיעים כשהמונה כבוי הולכים לאיבוד, והמונה של המד עצמו הופך לנקודת הייחוס.
RS485 Modbus. המד שומר בעצמו את הנפח המצטבר ואת הספיקה ברגיסטרים, והבקר קורא אותם. הפסקה בתקשורת לא מאבדת נפח, כי הקריאה הבאה מחזירה את הסכום המצטבר של המד. מד אלקטרומגנטי יכול לחשוף יותר: מפת הרגיסטרים של EMF-200 כוללת ספיקה, מהירות, מונים לזרימה קדימה ואחורה והתראה על צינור ריק. כמה מדים חולקים זוג גידים אחד של RS485, כל אחד בכתובת משלו. על הפרוטוקול עצמו אפשר לקרוא במדריך פרוטוקולי החיישנים.
הפסקות חשמל. מד אלקטרוני שפועל על סוללה ממשיך לספור כשחשמל הרשת נופל. R 49 דורש לסמן על מד עם סוללה מתחלפת את התאריך האחרון להחלפתה (סעיף 6.6.2), אז הכניסו את התאריך הזה לתוכנית התחזוקה.
חיבור מדי החלקות לבקר
בקר Omni Genesis קורא גם מדי מים עם יציאת פולסים וגם מדי RS485 Modbus, ושולח את הקריאות לענן ברשת 4G-LTE. הוא פועל על סוללות נטענות עם טעינה סולארית, כך שהרישום ממשיך גם בהפסקות חשמל. הנפח והספיקה של כל חלקה מופיעים בלוח בקרה אחד: קובעים גבול ספיקה עליון ותחתון לכל חלקה כדי לתפוס שלוחות קרועות וסתימות, ומשווים את הנפח של כל השקיה לתוכנית. בקטלוג של Agrinovo יש מד מים RS485 Modbus לקווי החלקות ואת EMF-200 לקווים ראשיים.
אותו בקר מקבל גם חיישני קרקע, כך שהנפח שכל חלקה קיבלה יכול לשבת לצד מה שהקרקע עשתה איתו; מדריך הטנסיומטרים עוסק בצד הזה. לבחירת חומרת השטח עצמה ראו את המדריך לרשמי נתונים חקלאיים ב-IoT, ולניטור דישון עם EC ו-pH את הכתבה על דישון תות במצע.
לאפיון מדים לחלקה, צרו קשר עם ספיקות החלקות, קוטרי הצנרת והמקומות שבהם יש חשמל בשטח.
מקורות
- OIML R 49-1:2013, Water meters for cold potable water and hot water, Part 1: Metrological and technical requirements. oiml.org
- University of California Agriculture and Natural Resources, Maintenance of Microirrigation Systems: Drip tubing SDI systems. ucanr.edu
- Ferrante, M., Rogers, D., Mugabi, J. and Casinini, F. (2023). Addressing Water Meter Inaccuracies Caused By Intermittent Water Supply: A Laboratory Investigation of Remedial Measures. Water Resources Management 37, 3921-3933. doi.org/10.1007/s11269-023-03532-x
- דף הנתונים של AGRINOVO-EMF-200, בקישור מדף המוצר של EMF-200.